"בתרבות שלנו המוות משמש כדי להלבין. מי שמת, נסלח לו על מה שהוא היה, גם אם הוא היה פושע או סתם אדם בלי שום תכונה טובה"
אורית וולפיילר חיה חיים רגילים לגמרי. תואר, הייטק, בית עם גינה. אך בספריה היא שוחטת את כל הפרות הקדושות • ב"בין האדם למקום" היא שואלת "המוות של מי שווה יותר?", בוחנת את האתוס הצה"לי ורואה במוות מראה לחייה שלה